אחד הדברים שקורצים לנו באפשרות להיות עצמאים, היא העובדה שלעצמאי אין בוס. אין מי שיישב לו הראש, יחלק לו פקודות, ירדה בו למהר או ימנע ממנו לקחת חופש. אין אף אחד שצריך לתת לו דין וחשבון, לבקש את הסכמתו או להתחנף אליו. עבור מעצבים רבים (ולא רק מעצבים) ההשתחררות מעולו של הבוס היא חלום ורוד. אבל אז יוצאים לעצמאות ומגלים שבמקום בוס אחד על הראש, קיבלתם עשרות כאלו – הלקוחות שלכם.
האמרה שלשכיר יש בוס אחד אבל לעצמאי יש עשרות בוסים, היא אמרה ידועה, אבל האם היא נכונה? ובכן, רק אם אפשרתם לה להיות כזאת. אם הגעתם למצב שכל לקוח הוא הבוס שלכם, זה סימן שאתם צריכים לעשות שינוי ומהר.
קודם כל, בואו נגדיר מהו הבוס.
הבוס הוא המנהל. הוא זה שמכתיב מדיניות עסקית, נהלים, סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים. תפקיד הבוס בעסק הוא שלכם. אתם אלו שאמורים לעשות את כל הדברים האלו. אתם אמורים להחליט כיצד לחלק את התקציב, בכמה לתמחר פרויקט, איך לנהל את סדר היום ולמה לתת קדימות ועדיפות (ויש פוסט שיעזור לכם לעשות את זה כאן).
אם אפשרתם ללקוחות שלכם להיות הבוסים ולהכתיב את אופן ההתנהלות העסקית שלכם, אתם בבעיה.
עכשיו, בואו נגדיר מיהם הלקוחות.
הלקוחות הם המשאב החשוב ביותר בעסק שלנו, וכבר כתבתי על זה בעבר. אנחנו צריכים להשקיע בלקוחות שלנו, להתייחס אליהם ברצינות ובכבוד ולעולם לא לזלזל בהם. אבל הם לקוחות, לא בוסים.
והנה הסוד האפל שלא גילו לכם:
להיות הבוסית של עצמי, אין פירושו שאני יכולה לעשות כל הזמן רק מה שבא לי, לקחת חופשה מתי שמתחשק לי ולעשות רק דברים שאני אוהבת. כלומר, אני יכולה לעשות את זה אבל מהר מאוד אגלה שבניתי עסק הפסדי לתפארת.
בתור עצמאיים, יש לנו אחריות גדולה כלפיי הלקוחות שלנו. אם התחייבתי לדד-ליין מסוים, אני צריכה לעמוד בו, גם אם זה אומר לוותר על יום חופשי או לעבוד שעות נוספות. אם לקחתי על עצמי עבודה, זה אומר לטפל גם בחלקים הפחות מעניינים שלה. אם קבעתי פגישה עם לקוח, אסור לי להבריז, גם אם התקשרו מהגן להגיד שהילד חולה. אבל העובדה שיש לי אחריות ומחויבות כלפי הלקוחות שלי, לא אומרת בהכרח שהם אלו שמנהלים אותי. מי שמאפשר ללקוחות לנהל אותו הוא סוג של שכיר בעסק של עצמו.
אז איך תדעו אם אתם בוסים או סתם שכירים בעסק של עצמכם?
הכנתי לכם מבחן "בחן את עצמך" קצר:
לקוח רוצה להזמין עבודה ומודיע מראש שהתקציב שלו הוא X והוא לא יכול לשלם מעבר לזה, למרות שזה סכום נמוך ממה שאתם גובים בדרך כלל. מה תעשו?
לקוחות הם מצרך חשוב. אני אקח את מה שיש.
אסכים להתפשר אבל אגיד לו שזה מחיר נמוך ממה שאני גובה בדרך כלל.
אבהיר ללקוח שהתקציב שלו נמוך מהסכום הנדרש.
לקוח מתקשר בלי סוף ולוחץ שתסיימו את העבודה שלו, למרות שיידעתם אותו מראש שהעבודה תהיה מוכנה רק בשבוע הבא. מה תעשו?
יאללה, אסיים עם זה ואוריד את הלקוח הזה מהגב.
אשתדל להזיז דברים אחרים ולתת קדימות ללקוח.
אגיד ללקוח שאני עסוקה כרגע בפרויקטים שנכנסו לפניו ושהוא יקבל את העבודה במועד אליו התחייבתי.
לקוח מתקשר בשעות הערב או בסופ"ש ומבקש לשוחח. מה תעשו?
עונה ללקוחות תמיד, לא משנה באיזו שעה הם מתקשרים. חבל לאבד לקוח בגלל חוסר זמינות.
אשוחח איתו הפעם ואבקש להשתדל להבא להתקשר בשעות העבודה.
לא אענה בשעות בהן אני לא עובדת. אתקשר אל הלקוח למחרת בבוקר.
תוצאות:
3-5
חבר'ה, אתם בבעיה. הלקוחות שלכם אכן מנהלים אתכם. זה לא טוב לא לכם ולא להם. נראה שאתם תופשים את המונח "שירותיות" בצורה גמישה מדי. זה הזמן להתחיל להציב גבולות.
5-7
אתם יודעים איך נכון לנהוג אבל לא מיישמים את זה מספיק בפועל. תזכירו לעצמכם שאתם הבוסים והציבו ללקוחות שלכם גבולות ברורים יותר. זה יעשה טוב לשני הצדדים.
8-9
אתם בוסים נפלאים. המשיכו כך.
Comments