בואו נודה על האמת, חוזה זה לא כיף. אף אחד לא אוהב חוזים. נסו לחשוב על כל הפעמים בהן נדרשתם לחתום על חוזה – כשביקשתם הלוואה מהבנק, כשרכשתם פוליסת ביטוח, כששכרתם דירה. מה שמשותף לכל הסיטואציות האלו הוא שבכולן עמדתם אתם, אזרחים קטנים וחלשים, מול גופים בעלי כוח רב בהרבה משלכם. החוזים האלו שנתבקשתם לחתום עליהם, היו מסמכים ארוכים, מסורבלים, בעלי ניסוחים פתלתלים שרק עורכי דין מבינים ומלאים באותיות קטנות. כל חתימה על חוזה כזה לוותה, מן הסתם, במין תחושת בטן עמומה שמישהו מנסה לסדר אתכם.
כשמסתכלים על זה כך, קל להבין למה יש כל כך הרבה מעצבים שנמנעים מלעבוד עם חוזה. הרי מי ירצה להכניס כאלו אנרגיות שליליות לעסק שלו? ולמה שאני אתן ללקוחות שלי את אותן תחושות בלתי נעימות שחוזה מעורר בכל אדם ממוצע?
אז קודם כל – למה באמת?
ובכן, כי חוזה הוא חשוב. מאוד חשוב. לחוזה ישנם שלושת תפקידים עיקריים:
א. החוזה מגן עלינו מבחינה משפטית. למרות שהייתי רוצה להאמין שהעולם הזה מורכב כולו מאנשים טובים ושוחרי שלום שאוהבים לשלם בזמן עבור עבודה שהם הזמינו, עלי להכיר במציאות הכואבת שישנם מנוולים. הם אמנם לא הרוב אבל גם הם קיימים ולמקרה שאחד כזה ינחת עליכם, כדאי שיהיה לכם שריון הגנה מפני התקיפה שלו.
ב. חוזה משדר רצינות, הן שלכם והן של הלקוח. כשאני שולחת ללקוח חוזה מסודר, אני מבהירה לו שאני מתייחסת אל הפרוייקט שלו ברצינות. כשלקוח חותם על חוזה, יש בעצם הפעולה הזו הבעה של רצינות מצדו ביחס לתהליך.
ג. וזה הכי חשוב – חוזה מסרטט לנו את כללי המשחק ויוצר תשתית בריאה למערכת היחסים שלנו מול הלקוח. כל מערכת יחסים טובה היא כזו שבנויה על מערכת של הסכמות בה שני הצדדים יודעים מה מצופה מהם, מה הם אמורים לתת ומה הם עתידים לקבל. זה נכון לגבי מערכות יחסים אישיות, זוגיות ועסקיות. חוזה שמנוסח נכון יוצר עבורנו את אותה תשתית ומייעל את תהליך העבודה.
אוקיי, הבנו שזה חשוב. אבל איך עושים את זה?
ובכן, חוזה לא חייב להיות מאיים ומפחיד. הוא לא חייב להיות כזה שיוצר אווירה רשמית ומעיקה והוא בהחלט יכול להיות מסביר פנים. הנה כמה כללים לכתיבת חוזה:
1. שימוש בשפה נגישה
אולי גם אתם נתקלתם בעצה שהרבה מעצבים נותנים – ללכת לעורך דין ולשלם לו כמה שצריך בשביל שינסח לכם חוזה עבודה מקצועי. ובכן, אני אומרת – אל תעשו את זה. עורכי דין הם לרוב אנשים טובים ונפלאים אבל יש להם חיבה מיוחדת לניסוחים מסורבלים, משפטים ארוכים ושימוש במילים שרק הם יכולים להבין. חוזה שמכיל את המילים "להלן", "הואיל" ו"הובא לפניהם" הוא חוזה מהסוג שאנחנו לא אוהבים לפגוש. נסחו את החוזה שלכם בעצמכם, בשפה נגישה וברורה. אם אתם מבינים מה כתוב בו, סביר להניח שגם הלקוח שלכם יבין אותו. קשה לכם להתנסח בכתב? בקשו ממישהו אחר לעזור לכם אבל שזה יהיה אדם מהשורה, לא מישהו שעוסק במשפטים.
אפשר בהחלט להעביר את החוזה שניסחתם לעיונו של עורך דין, רק כדי שהוא יוכל לאשר שהחוזה עומד במבחן החוק.
2. פחות זה יותר
אל תכתבו מגילות. חוזה טוב ויסודי לא צריך לתפוס יותר מעמוד אחד. כבר יצא לי לראות חוזים של שלושה וארבעה עמודים. תאמינו לי שזה מיותר. אם הגעתם למצב כזה, בדקו שוב את הניסוח שלכם. ייתכן בהחלט שאתם חוזרים על עצמכם או שאתם מתנסחים בצורה מסורבלת מדי. מעבר לכך שחוזה ארוך הוא מפחיד (ואנחנו הרי לא רוצים להפחיד את הלקוח שלנו) חוזה ארוך גם מוריד את הסיכוי שהלקוח יקרא אותו ואנחנו הרי רוצים מאוד שהוא יקרא כי חשוב לנו לבסס מערכת של הסכמות.
3. בלי אותיות קטנות
כי באמת אין צורך. אותיות קטנות תמיד יוצרות תחושה שמנסים להסתיר מאתנו משהו. השתמשו בפונט אחיד וברור.
4. כותרת מזמינה
המילה "חוזה" היא בהחלט לא כותרת מזמינה. נסו למצוא חלופה נעימה יותר – "הזמנת עבודה", "הסכם התקשרות", "הצעת מחיר" וכו'. שינוי הכותרת, אגב, לא משנה כלום מבחינה משפטית. כל עוד מדובר במסמך כתוב, מתוארך וחתום, זה חוזה משפטי לכל דבר ועניין.
זה לגבי ה"איך". את ה"מה" אפשר למצוא כאן בפוסט על סעיפים שנכתבו בדם.
Comments