פוסט אורח - לילך יזדי על "מוצר בשעה"

קודם כל, זהו האירוח הראשון שמתקיים כאן בבלוג אז מחיאות כפיים וטאדאם (נצנצים קונפטי מעוצב)!

את לילך פגשתי בכלל בכנס של כותבים וסופרים אבל אז גילינו שמעבר לאהבתנו למילים הכתובות אנחנו חולקות גם אהבה לעיצוב (ולעיסוקים שגם מכניסים כסף, בניגוד לכתיבה...) ובעקבות הגילוי הזה נחשפתי לרעין "מוצר בשעה" שלילך מציעה בסטודיו שלה.

היות ואני חובבת קונספטים חדשניים שמאתגרים את ההרגלים שלי ומאלצים אותי לצאת מהקופסא, הזמנתי את לילך לספר קצת יותר על הרעיון, הביצוע והמסקנות.

להנאתכם:

היי לילך, ספרי קצת על עצמך ועל הסטודיו שלך

הסטודיו נקרא אימוטיב והוא קיים כבר 19 שנה. הוא ממוקם במושב עין אילה הקסום, שבחוף הכרמל. מוקף ירוק. אנחנו עוסקים בעיצוב גרפי, מיתוג ובניית אתרי אינטרנט ייחודיים. אני אוהבת מאד את השילוב בין עבודה עם לקוחות קטנים לעבודה עם ארגונים וחברות גדולות. בין היתר אנחנו עובדים עם אלביט, עם קבוצת דור, עם אחת המכללות, חברת תשתיות נפט ואנרגיה ועוד.

מה זה בעצם 'מוצר בשעה'?

מוצר בשעה זה קונספט חדש, (עבורי לפחות), ובו אני נפגשת עם לקוח/ה בסטודיו שלנו, לשעת עבודה אחת משותפת, לשם עיצוב של מוצר אחד בלבד.

השירות הזה מתאים לעיצוב מוצרים קטנים יחסית, ללא ריבוי טקסט או מורכבות עיצובית. לדוגמא: עיצוב כרטיס ביקור, קאבר לפייסבוק, פוסטים, תגית למוצר, מחירון מעוצב וכו'. קובעים, מגיעים, מעצבים ויוצאים עם מוצר, שזה קובץ לדפוס, או קובץ לשימוש ברשתות החברתיות וכו.

הוא מיועד ללקוחות קטנים ומאפשר להם בתקציב קטן לעצב תוצר גרפי מיתוגי. יתרון נוסף הוא חיסכון בזמן פינגפונג ביני לבין הלקוח. הלקוח הרי נמצא איתי ומבצע יחד איתי את ההחלטות, אין צורך בריבוי סקיצות.

מאיפה בא הרעיון ל"מוצר בשעה"? ישנה קבוצה נפלאה שנקראת 'באה מהלב', שהוקמה בחוף הכרמל על ידי עו"ד מירב שחם (הנפלאה לא פחות). הרעיון הוא מתן שירות של שעה - תמורת לב, ובאופן הזה אנחנו מחליפות שירותים ולבבות ביננו (ללא מעורבות של כסף). כך מצאתי את עצמי יושבת מול המחשב עם לקוחה שביקשה לעצב כרטיס ביקור. זו היתה הפעם הראשונה שהיה עלי לעצב יחד עם לקוח, ובתוך מגבלת זמן. אז מה עושים? פשוט מתחילים. שאלתי שאלות קונספט על מנת להכיר אותה ולהבין את העסק שלה, ובלי לדעת לאן, התחלנו לעבוד ויחד ועיצבנו כרטיס ששילב את מי שהיא יחד עם הידע המקצועי שלי. היא היתה בשמיים.

לרוב, מעצבים גרפיים סולדים מהמחשבה שהלקוח ישב על ידם בזמן שהם עובדים ואחדים אפילו מציינים בחוזה שלהם שזאת אינה אפשרות. מה דעתך על כך ואיך את רואה עבודה משותפת עם לקוח?

עד ההתנסות הזאת גם אני העדפתי חד משמעית לעבוד לבדי. לא מתוך פחד משפיטה ואף פעם לא חשבתי לציין את זה בחוזה, אלא מתוך ידיעה שלשם התהליך אני זקוקה לשקט שלי, למוסיקה שלי, לזמן תחקיר, זמן חשיבה והתנסות. יש דברים שעדיין לא נראה לי שניתן לעבוד עליהם יחד, כמו עיצוב לוגו או אתר. צריך להבין את היתרון בצורת העבודה הזאת כדי לשחרר התנגדויות, כי מה שקורה במפגשי ה'מוצר בשעה' הוא קסם. שעה אחת גדושה באנרגיה וביצירתיות. בניסוי וטעיה. הלקוח מביא את עצמו ואת העסק שלו, שהרי אין מי שמכיר אותו טוב ממנו, ואני את הידע והנסיון וההעזה – ויחד אנחנו מתקדמים.

הפורמט שלך מוגבל לשעה. מה קורה אם בסוף השעה לא הגעתם למוצר מוגמר לשביעות רצון הלקוח?

הלקוח צריך להיות מוכן לזה שהוא מגיע לשעת עבודה אחת וכן משלם על שעה אחת. כעשר דקות לקראת סיום המפגש, אנחנו צריכים להתחיל להתכנס לסיום כדי שגם אספיק לייצא את כל סוגי הקבצים הרלונטים.

היה מקרה שלקוחה נשארה לשעה וחצי, אבל עבדנו על פרויקט גדול יותר. בסוף המפגש שאלה כמה לשלם, כלומר שהיתה שם הבנה שזה מעבר לתשלום שסיכמנו עליו, וכן,היתה לה ישרות לב. אז בינתיים זה עובד טפו טפו, ומי שהגיע אלי עד כה, היה כמו מתנה אחד אחד, אבל אני מבינה שאני צריכה לתת על זה את הדעת.

כשלקוח יושב לידך לפעמים את הופכת להיות הביצועיסטית שלו. האם קרה שלקוח כיוון לתוצאה שהייתה בעינייך לא טובה? איך מתמודדים עם אפשרות כזאת?

קרה פעם אחת. זה היה נורא וגם התוצאה לא היתה טובה. שחרור אגו, זה משהו שכל מעצב מנוסה מכיר בחשיבותו, אני לא מעצבת צעירה שלוקחת ללב רצון מנוגד לשלי, אבל מכאן ועד להפוך לביצועיסט... הרגשתי שאיבדתי את עצמי ושיחררתי כל כך עד שאיבדתי גם את האחיזה בעיצוב. לא יקרה יותר.

אז איך מתמודדים?

להיות מודעים שזה לא נכון לי ולא נכון ללקוח. מתוך המודעות וההבנה יגיע הכוח להגיד לו ולעצמי – עד כאן, ולקחת שוב את המושכות.

איזה משובים קיבלת מלקוחות שרכשו "מוצר בשעה"?

וואו. הלקוחות שהגיעו הרגישו שממש חוו טיפול. שהם שותפים לעבודה. עיצוב זה לא רק אסטטיקה, עיצוב זו היכרות, זה העברת מסר, רגש. הם התרגשו מהתהליך ומהתוצאה גם יחד. הם הרגישו שאף אחד בעבר לא הצליח להבין אותם כל כך טוב, ולמה זה? כי הם היו מעורבים בכל השלבים. בחירת הפונט מתבצעת על ידם, בהנחייה שלי על מה לשים דגש. צבעים, סגנון, ויז'ואל וכו'. עכשיו, כשאני חושבת על זה, זה כמו קורס עיצוב מזורז.

איזה טיפים את יכולה לתת למי שירצה לאמץ את הרעיון?

מתוך היכרות עם עצמכם כבני אדם, קודם כל בדקו שזה מתאים לכם. אני חושבת שזה דורש ראש פתוח, רוגע, פרקטיות, חשיבה מהירה, גמישות וקשב. ומתוך היכרותכם כמעצבים, אתם צריכים להיות זריזים ומיומנים. בטוחים ביכולות שלכם ומסוגלים להנות תוך כדי עבודה. ושוב, קשובים וגמישים.

אני משתדלת לקבוע פגישות כאלה רק בשעות הבוקר, כשהמוח רענן. מהשעה כזאת אני נטענת באנרגיה לכל היום.

אני מאד אוהבת פרויקטים קטנים ומהירים והדבר הכאילו קטן הזה (מוצר זול ומהיר) הכניס הרבה תנועה לעסק.

זה לא מתאים לכל מעצב וזה גם לא מתאים לכל לקוח. בפרסום של 'מוצר בשעה' אני מציינת :"זהירות, לא מתאים לכל אחד" הלקוח גם הוא צריך להיות עם ראש פתוח, מהיר בקבלת החלטות, מכיר ויודע את המסרים שלו ותכלסי, כמובן.

תודה ללילך :-) ואם אתם רוצים לראות עוד דברים שהיא עושה, כאן אפשר לבקר באתר שלה: https://www.emotive.co.il/ ואם אתם רוצים להיות חברים שלה בפייסוש, זו הכתובת: https://www.facebook.com/studioemotive/